31 בינואר, 2011
אמיתי זיו כותב על שיטת התמחור החדשה של סלקום:
למרות זאת, מבנה התעריפים החדש של סלקום הוא בשורה טובה לצרכן. הסיבה היא הוגנות. סלקום בנתה אמנם חבילות יקרות, אבל לפחות הן הוגנות.
מאת יובל 
סגור לתגובות
30 בינואר, 2011
גילעד נס מדווח:
החברה תבטל את תשלום המינימום לדור השלישי, ולא תעמיס על החבילות שירותים נלווים. רק לקוחות שיקנו מכשיר חדש יוכלו להתחבר לחבילות
חדשות טובות בעיקר מכיוון שחבילות המבוססות על מהירות, בניגוד לכאלה המבוססות על נפח נתונים חודשי, מובנות יותר. מעטים האנשים שמסוגלים לעקוב אחרי הצריכה החודשית שלהם, או לכמת נפח דף חדשות, וויקיפדיה, או יוטיוב. כל אחד מסוגל לראות ולהבין מהירות של טעינה. נותר רק לקוות שלא תהיה האטה או חסימה מכוונים של אתרים ושירותים שונים.
מאת יובל סגור לתגובות
23 בינואר, 2011
איילה צורף ראיינה בשבוע שעבר ישראלי שחי ביפן:
"כשגרתי ברמת גן היה לי את מה שנחשב אז בישראל לאינטרנט הכי מהיר — 750 קילו-ביט לשנייה של בזק. האינטרנט שחיברו אותי אליו בדירה הראשונה שלי בטוקיו היה במהירות 20 מגה-ביט לשנייה, הפער היה בלתי נתפש", הוא נזכר. כיום, כשבזק ו-Hot מבקשות להרשים את השומע ולהציג בפניו מהירויות עתידיות, הן מתפארות במהירות גלישה של 20 מגה-ביט לשנייה. עבור צ'רבין מדובר בהיסטוריה בת יותר מעשור.
מאת יובל סגור לתגובות
17 בינואר, 2011
אמיר טייג כותב על הגלישה בישראל:
על אף הנטייה של הישראלים לאמץ טכנולוגיות מהר מחבריהם בחו"ל, ולמרות שטף היזמות והיצירתיות הטכנולוגית בישראל, משתמשי האינטרנט המקומיים נמצאים הרחק מאחורי הגולשים ביפן, אירופה וארה"ב. קצבי האינטרנט בישראל נמוכים יותר, התוכן המקומי באינטרנט דל יותר, מגוון המוצרים והשירותים מוגבל יותר, והמחיר שאנחנו נאלצים לשלם עבור שירותי התקשורת – גבוה יותר.
מאת יובל סגור לתגובות
16 בינואר, 2011
אמיר טייג מציג את הגורמים המשפיעים על דמותה של הרשת:
למי שייכת הרשת? האם היא שייכת למיליארדי גולשים בכל העולם, שצורכים טונות של מידע ותוכן, ומנגד מייצרים תוכן גולשים משוחרר מזכויות יוצרים? האם היא שייכת לגופי התוכן הגדולים, שמעלים אליה יותר ויותר מהתוכן היקר שלהם המוגן בזכויות? או האם ייתכן כי הרשת היא בכלל רכושם של חברות התשתיות, שהשקיעו בפרישת קווי התקשורת והשרתים שלמעשה מהווים את הרשת הפיסית?
ולבסוף, בדומה לעמדתו של עמיתו אמיתי זיו:
התחרות הנמוכה בישראל חייבת לעורר את משרד התקשורת. מלבד הרחבת התחרות, המשרד חייב יהיה להיות אקטיבי הרבה יותר בקביעת מדיניות ברורה בתחום נייטרליות הרשת.
מאת יובל סגור לתגובות
16 בינואר, 2011
אמיתי זיו כותב:
כעת, ברגע האמת, למרות כל המכתבים ולמרות שהחוק עומד לצדו — משרד התקשורת לא נוקף אצבע כשענקיות התקשורת מצפצפות על נייטרליות הרשת. עצימת העיניים משדרת לחברות כי הן יכולות להמשיך לפגוע בחופש הגלישה שלנו כאוות נפשן ובהתאם לצרכים המסחריים שלהן.
מאת יובל סגור לתגובות
14 בינואר, 2011
וואלה מדווחים:
לפי נתוני סקר TIM חלה עלייה של רבע מיליון גולשים בכלל האוכלוסיה. ל-76% מהמשתמשים יש פרופיל ברשת חברתית
מאת יובל סגור לתגובות
6 בינואר, 2011
גיא רולניק מציג את החששות לדמותה של האינטרנט בארצות הברית מול השינויים המתרחשים בארץ ובעולם:
מדוע חשוב לשמור על האינטרנט פתוח וחופשי? ברנרס לי וגניחובסקי [ג'נאקאווסקי] מסבירים את מה שכולנו רואים כמובן מאליו: האינטרנט משגשג כי הוא פתוח וחופשי, ואין בו "שומרי סף" שחוסמים שחקנים המבקשים להשתתף בו. צרכנים, יזמים וחדשנים לא צריכים לבקש מאיש רשות כדי להשיק טכנולוגיות חדשות, להקים עסקים חדשים, להתחבר לרשתות חברתיות או להחליף דעות ומידע. הצרכנים יכולים לבחור איזה תוכן, אפליקציות ושירותים הם צורכים, יוצרים או משתפים. הפתיחות הזאת דוחפת לתחרות. הפתיחות הזאת יוצרת מעגל קסמים חיובי של השקעות-חדשנות-שימושים חדשים, שדוחפים השקעות נוספות בפס רחב שבעצמן דוחפות לעוד חדשנות ולעוד השקעות בתוכן, באפליקציות, בשירותים ובמכשירים. המעגל הזה חייב להמשיך להתקיים.
ואצלנו:
רשת האינטרנט בישראל היא מהמפגרות בעולם המערבי – גם יקרה וגם אטית. עולם העסקים הישראלי מפגר באימוץ האינטרנט. האינטרנט הישראלי נהפך לביטוי הבולט ביותר למבנה המונופוליסטי, האוליגופוליסטי והמאובן של חלקים רבים מדי מהמגזר העסקי והציבורי בישראל. כשמונופולים אלימים פרטיים וממשלתיים אוחזים את האזרחים בצבת – היכולת והצורך להניע חדשנות ולהקים עסקים חדשים ומשמעותיים באינטרנט הם נמוכים.
מאת יובל סגור לתגובות
4 בינואר, 2011
איילה צורף כותבת על הממצאים של סקר עולמי שנערך גם בישראל:
בעוד שהממוצע הגולשים העולמי שנכנסים מדי יום לאינטרנט הוא 61% מהגולשים, בישראל מדובר ב-79%.
מאת יובל סגור לתגובות
זהו ארכיון בבלוג בעננים לחודש ינואר, 2011.
"בעננים" הוא אתר ישראלי העוסק בתחום המחשוב בענן, ובעיקר בתת–התחום שלו Web Applications או אפליקציות רשת.
אפליקציית רשת היא אפליקציה המופעלת בדפדפן, והמידע אליו היא ניגשת נמצא "בענן", כלומר בשרתים מרוחקים של נותן השירות, במקום במחשב המקומי.
כל קטע פתוח לתגובות במשך שבוע, וניתן תמיד לשלוח לינקים או רעיונות ל– yuval@baananim.org.il.
