אסף מרגלית נותן הצצה ליתרונות שעשוי לתת חיבור אינטרנט מהיר בכל מקום, ולתשתית הקיימת היום:

שיחות ועידה ב-HD, בדיקות רפואיות מרחוק באמצעות שיחות וידאו ושיפור רמת האבטחה בבית או בעסק. האינטרנט המהיר יכול לספק לגולשים שפע יתרונות, אבל לפחות כרגע, היום בו הוא יגיע לכל בית עוד רחוק

למאמר המלא »

גוני נוי כותבת:

לאחר שהתגוששו בזירות הדפדפנים, מערכות ההפעלה, המובייל ומנועי החיפוש מתחרות עתה הענקיות על אספקת כ-15 אלף תיבות דוא"ל מבוססות ענן לממשל הפדרלי

הסיבה:

תוכנות במודל ענן זולות מאלה המותקנות על מחשבי הלקוחות — מאפיין שגם הממשל הפדרלי מעוניין לנצל. [...] עתה קובע דו"ח מטעם המנמ"ר הפדרלי ויוק קונדרה, המבקר מזה זמן מה את תהליכי הרכש של הממשל, כי המעבר לתיבות מייל מבוססות ענן יחסוך לממשל הפדרלי 76 מיליארד דולר מידי שנה בהוצאות על ציוד ותוכנה.

תיקון: על פי הוול-סטריט ג'ורנל, סך כל הוצאות המחשוב בשנה הן 76 מיליארד דולר, וכי ויוק קונדרה מקווה לצמצם את הסכום הזה באמצעות שירותים ותוכנות מבוססי מחשוב-ענן.

למאמר המלא »

אבנר קשתן כותב:

יישומי Google Apps לא עומדים בתקני האבטחה של משטרת לוס אנג'לס, והמעבר למודל ענן נתקל בקשיים. החברה תפצה את העיריה על האיחור

הסיבה:

על פי דו"ח של משטרת לוס אנג'לס, המובילה את ההתנגדות למעבר, לא קיבלה העירייה מענה לדרישות בסיס הכוללות הצפנה ראויה של המידע, הפרדה מוחלטת בין המידע העירוני לשאר לקוחותיה של גוגל, ובדיקות בטחוניות של עובדי גוגל המורשים לגשת למידע. גוגל הקימה "ענן ממשלתי" שתפקידו לספק אבטחה מוגברת למידע, אך הוא אינו נותן מענה מושלם לדרישות המשטרה.

דרישות האבטחה סבירות, אבל נראה שגוגל מתקשה לעמוד בחריגות כלשהן המותאמות ללקוחות מיוחדים.

עדכון:

• כלכליסט: שירות מחשוב הענן של גוגל זכה לאישור אבטחה ממשלתי

למאמר המלא »

ניצן סדן כותב:

גם לכם נמאס לחפש רשתות פתוחות? למה אני צריך לשלם על אינטרנט? למה מי מאיתנו צריך? אינטרנט ממשלתי ובחינם הוא זכות שהגיע הזמן שיכירו בה. על הקשר בין כבישים, ספקיות האינטרנט, בולי איש השלג וחופש הביטוי

אני לא משוכנע שאנחנו בשלב המתאים לאינטרנט כזכות בסיסית — גם מהבחינה הטכנולוגית (הטכנולוגיה יקרה, ועד שתיפרש היא תשתנה), וגם מבחינת הנחיצות (חופש ביטוי היום עדיין לא מחייב חיבור לאינטרנט). אולם יש מקום להגדלת הנגישות לאינטרנט, גם גיאוגרפית וגם בנקודות זמן בהן החיבור הפרטי אינו זמין. ההצעה שלי: חובת התקנת נקודות WiFi פתוחות במבני ציבור בהם יש כבר חיבור לאינטרנט, ועידוד פיתוח ומכירה של נתבים הפותחים שתי רשתות אלחוטיות — אחת פרטית עם פס רחב, והשניה ציבורית עם רוחב-פס מינימלי.

אצלי, אגב, הסיסמה היא מספר הטלפון: אם אתה מכיר אותי מספיק טוב ואתה בסביבה, אתה יכול להתחבר; אם הטלפון הגיע למישהו שמתעלק לי על החיבור, אז אני צריך להיות יותר סלקטיבי. בשמחה הייתי פותח אחוז מסוים מרוחב הפס לשימוש ציבורי.

למאמר המלא »

גיא גרימלנד כותב:

במודל זה המשתמשים הסופיים מקבלים את שירותי ה-IT באמצעות רשת האינטרנט או מחשב רזה, כאשר החומרה עצמה נמצאת בחוות שרתים של HP בצרפת. כך הארגון שנכנס למודל מחשוב ענן יכול לחסוך בעלויות הכרוכות ברכישת חומרה פיסית ולשלם אך ורק עבור השימוש בפועל בשירותי המחשוב. ECI אינה החברה הישראלית הראשונה שעוברת למודל מחשוב ענן במסגרת פרויקט ענק. חברת אסם השלימה ב-2009 מהלך שיאפשר לה לקבל שירותי מחשוב ממרכזי שרתים עולמיים אותם הקימה נסטלה, החברה האם של אסם. הדבר הביא לקיצוץ ניכר בכוח האדם שהועסק במחלקת המחשוב של אסם. גם כי"ל, ומכתשים אגן נמצאות בעיצומם של תהליכים לקראת מעבר למחשוב ענן, בנוסף לגופים נוספים.

עדיין לא סגור, אבל זהו מקרה שונה משל אסם — השרתים יהיו אצל חברה חיצונית. חשבתי שחברות גדולות יהיו האחרונות לבצע מעבר כזה, למרות שדווקא שם החיסכון הוא הרב ביותר.

למאמר המלא »

אמיתי זיו מדווח:

שר התקשורת משה כחלון, מנסה להכניס לחוק ההסדרים אשר יועלה מחר לדיון בממשלה, רפרומה גם בשוק הקווי. לפי הרפורמה — הנקראת "השוק הסיטונא[י]" — תבוטל ההפרדה בין ספק האינטרנט לתשתית, והלקוח ירכוש מחברה אחת את כלל השירותים. מדובר במודל שבו בזק ו-HOT יחויבו למכור קווי איטנרנט לא רק לצרכן הסופי, אלא גם לחברות תקשורת אחרות ובעיקר לספקיות האינטרנט.

למאמר המלא »

אלכס דורון מביא כתבה מרתקת על הקמת תשתית האינטרנט בישראל:

השבוע יחגוג האינטרנט הישראלי 20 שנה להיווסדו. השנים הללו אופיינו בתחילתן בסקפטיות, באמברגו בלתי אפשרי ובטכנולוגיה בתולית שאיש לא הבין מה אפשר לעשות איתה. אבי כהן, המנכ"ל הראשון של מרכז המחשבים הבין-אוניברסיטאי, נזכר: כך הפכה ישראל הקטנה לחלוצה בתקשורת מחשבים

הסיום עגום-משהו:

נוסבכר סבור שיש מקום לשיפור. לדבריו, הרשת האירופית המקבילה למחב"א מהירה יותר מהרשת הישראלית והאמריקאית, כי מהירותה עומדת על 80 ג'יגהבייט. "אנחנו רחוקים ממהירות כזאת", הוא טוען. "הקווים שלנו מול אירופה פועלים במהירות 5 ג'יגה-בייט ורוחב הפס עד 30 ג'יגה. אנחנו בפיגור אפילו בהשוואה לרומניה, פולין וקרואטיה שהרשתות שלהן על סיבים אופטיים ומהירות מאוד. אירופה עקפה אותנו, ובגדול. בשלב זה ישראל מקדימה רק את קפריסין וירדן".

ארוך, אבל מומלץ.

למאמר המלא »

אמיתי זיו כותב:

משרד התקשורת מתחיל בצעדים ראשונים לקראת אכיפה של ניטרליות רשת בישראל. לפני כשבוע הוציא המשרד מכתב בנושא לכל ספקיות האינטרנט בישראל: 013 נטוויז'ן,012 סמייל, בזק בינלאומי, פרטנר ואחרות.

כמו כן:

משרד התקשורת נמצא בתקופה של גיבוש עמדה בסוגייה, ואיסוף המידע הוא חלק מתהליך זה. עד כה אין שום תקנה או חקיקה שמחייבת ניטרליות רשת בישראל, מלבד הנחיית מנכ"ל המשרד.

למאמר המלא »

איילה צורף מדווחת:

השימוש באינטרנט בקרב שכבות הגיל הצעירות וגיל הביניים מגיע ל-84%. ככל שעולה הגיל כך יורד שיעור השימוש, עד ל-43% בקרב גילאי 65+.

למאמר המלא »

ניצן סדן כותב:

הממשלה הפינית מסרה כי החוק החדש יעגן את החיבור לאינטרנט כשירות בסיסי שתספק המדינה, בדומה לדואר ותשתית טלפון — ותבטיח מחיר הוגן עבור חיבור בסיסי לכל בית ועסק שם

למאמר המלא »