אביב אילון כותב על המעבר לשמות מתחם בשפות שאינן בכתב לטיני:

הכרזת ICANN יצרה גלי הדף מסחריים, משפטיים, חברתיים בעלי השלכות ארוכות טווח ברמה לאומית ובינלאומית. אין זה סוד כי שם מתחם טוב מגדיל את מספר הכניסות לאתר, קובע בחלק ניכר מן המקרים את הצלחת האתר ואת תפוצתו ונגישותו לקהל גדול יותר של גולשים.

מסתבר שבישראל קיימת בשנתיים האחרונות אפשרות לרשימת שמות מתחם בעברית, המבוססת על מערכת עצמאית:

באמצעות השירות התאפשר לכל מי שרצה לרכוש זכות שימוש בשם מתחם אשר כולו בשפה העברית לרבות הסיומת הגנרית. היוזמה ספגה לא מעט ביקורת לאור הסכום הגבוה ברכישת זכות שימוש בשם מתחם בעברית מלאה לעומת שמות מתחם "רגילים", וכן לאור הגבלת השימוש בשם המתחם העברי למנויים המחוברים דרך שלוש הספקיות.

אותה מערכת תיסגר ותוחלף בסטנדרט החדש.

למאמר המלא »

1. אפליקציות רשת הופכות לעוד יותר זמינות מאפליקציות רגילות: אפליקציית הרשת יכולה לפעול בכל מחשב בכל מערכות ההפעלה, כולל Chrome OS וטלפונים סלולריים, בעוד שאפליקציה רגילה פועלת רק במערכת ההפעלה עבורה היא נכתבה.
2. גוגל מתייחסים למחשבים שיפעילו את Chrome OS כאל "מחשבים משניים" — הם יהיו יותר קטנים, יותר חלשים, ולא יהיה ניתן להפעיל עליהם תוכנות לעריכת סאונד, וידאו או תמונה. מצד שני, הם מניחים שנשתמש רוב הזמן באינטרנט ובאפליקציות רשת. האם ייתכן שאותו מחשב משני יהיה בשימוש זמן רב יותר במשך היום?
3. בניגוד לכל מערכות ההפעלה שפותחו בעשרות השנים האחרונות, Chrome OS לא מנסה להיות דומה למערכת הפעלה קיימת (כמו לינוקס), ולא מנסה ליצור פרדיגמה חדשה (כמו iPhone OS). היא מתחילה מאפליקציה בודדת — הדפדפן — ומוסיפה אליו את כל הדברים שנראים לה הכרחיים.

לא ניתן עדיין להעריך האם מערכת ההפעלה החדשה והמכשירים התומכים בה יצליחו — קיימים יותר מדי משתנים, ומלבד חישובי עלות/תועלת אובייקטיביים קיימת בשוק המחשבים האישיים מידה רבה של אופנתיות שיכולה להשפיע לכאן או לכאן.

רן יניב הרטשטיין מסביר איך להתקין את המכונה הוירטואלית שפורסמה באתר gdgt:

במדריך זה נתקין את Chrome OS בתוך VirtualBox, אבל אפשר להתקין אותה כמעט בכל תוכנת וירטואליזציה אחרת — התהליך פחות או יותר זהה. אם כבר יש לכם תוכנת וירטואליזציה במחשב, השתמשו בה כרגיל. אחרת, התקינו את VirtualBox לפי ההוראות במדריך מערכת הפעלה חדשה בלי לוותר על הישנה. כדי להשתמש ב-VirtualBox או בכל תוכנת וירטואליזציה אחרת, רצוי לעבוד על מחשב עם זיכרון פיזי בנפח 1GB לפחות.

אין תמיכה בעברית, ולא ניתן להתרשם מהמהירות בגלל שהמערכת מופעלת במכונה וירטואלית. נדמה לי שמספיק לדמיין כמה מהירה ופשוטה מערכת כזו יכולה להיות, ולהמשיך להשתמש בדפדפן Chrome.

למאמר המלא »

טל שניידר מראיין את ריק טלפורד, סגן נשיא IBM לענייני מחשוב ענן:

גוגל מבטיחה פעילות ענן מושלמת, אך האמת היא שמעט מאוד חברות אזרו אומץ לעבור למודל וירטואלי. סגן נשיא יבמ לענייני מחשוב ענן מנסה להסביר את הפער שבין הפוטנציאל למציאות בשטח

לטענתו קיימים שלושה מכשולים המעכבים את המעבר: אבטחה, מהימנות, ושילוב.

למאמר המלא »

ניב ליליאן בביקורת שלו ל-Chrome OS ב-ynet:

והאם במיקרוסופט יכולים לישון בשקט? כרגע כן. Windows 7 כרגע לא נמצאת בכלל באותה קטגוריה של כרום. Windows 7 היא מערכת הפעלה מלאה ורבת יכולות, ואילו ChromeOS היא כרגע לא יותר מדפדפן על סטרואידים. סביר להניח שהן יוטענו בנטבוקים שימכרו בחנויות לקראת סוף 2010 זו לצד זו. וגר זאב עם כבש.

למאמר המלא »

כלכליסט ממשיכים להוביל בכיסוי של Chrome OS במהירות, כמות ואיכות. זוהי הביקורת של עומר כביר:

מעבר למהירות הרבה של המערכת, בגוגל מדגישים שני אלמנטים מרכזיים נוספים שעליהם שמו דגש בפיתוחה: פשטות ואבטחה. לדברי גוגל, מכיוון שמדובר במערכת מבוססת דפדפן, ממשק המשתמש יהיה פשוט ומוכר למרבית המשתמשים. נוסף על כך, מאחר שהיא מבוססת יישומי רשת, המשתמשים לא צריכים להתקין תוכנות. כמו כן, כל המידע שהמשתמש מייצר נשמר בענן ולא במחשב. המשמעות היא שגם אם אבד המחשב, כל המידע עדיין יהיה זמין בלי צורך לבצע גיבוי או שחזור. גם במקרה של שימוש במחשב אחר, של חבר למשל, אחרי הזנת שם המשתמש והסיסמה כל המידע האישי יופיע מיד, כולל הגדרות ואפילו הרקע של שולחן העבודה.

למאמר המלא »

רן יניב הרטשטיין כותב את המסקנות שלו על Chrome OS:

יש הרבה היגיון במחשב שכולו דפדפן. רובנו אכן מבלים את רוב שעותינו ברשת, ולתוכנות השולחניות הבודדות שבהן אנו עוד משתמשים סביר להניח שכבר יש חלופה פוטנציאלית בדמות שירות מקוון. כדי לקבל מחשב פשוט, זול, אמין ובטוח יותר, כל שצריך לעשות זה לוותר על הגמישות של מערכות ההפעלה המוכרות. בדרך אנו עשויים גם להרוויח חוויית שימוש אחידה יותר, ואולי להיפטר מקצת מהפחד שאנשים חשים כלפי מחשבים.

למאמר המלא »

בהמשך לסיפור על פינלנד, אבנר קשתן מדווח על ספרד:

שר התעשייה הספרדי אומר כי חיבור מהיר לאינטרנט הוא זכות בסיסית של כל אזרח, וכי הזיכיון לספקיות אינטרנט וסלולר יכלול דרישה לספק לכל אזרח במדינה חיבור פס רחב בקצב של 1 מגהביט/לשניה במחיר מפוקח המוגדר על ידי המדינה, כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס.

למאמר המלא »

חץ בן-חמו כותב את הפרשנות שלו למשמעות של Chrome OS, בהקשר של אפליקציות רשת:

כאן בעצם נוצרת הזדמנות ראויה למפתחי תוכנות להתחיל לפתח אפליקציות ווביות מהירות לנטבוקים, וגם למשתמשים רגילים המשתמשים בכרום או בכל דפדפן שייתן שירותים דומים, הנדרשים בדחיפות. יש פוטנציאל רב להרוויח מאפליקציות ווביות מהירות שעד היום לא היה בהן צורך במחשבים "שמנים". פה גם אין צורך ב-DRM, הואיל ואם האפליקציה היא אפליקציה וובית — המשתמש יצטרך להיות מנוי משלם. אם הוא לא — החשבון שלו ננעל. לכן אין מה לפרוץ כדי להרוויח את התוכנה בחינם.

יש כאן שינוי בהתייחסות לאפליקציות רשת — היום הן "כלואות" בתוך דפדפן שהוא אחת מהתוכנות הרבות הזמינות במחשב, בעוד שבעתיד הן ירוצו על מערכות הפעלה ומחשבים בהן תוכנות אחרות לא יוכלו כלל לפעול.

למאמר המלא »

תומר אביטל מדווח על שירות חדש של קו האוטובוס מספר 480:

הקו הסטודנטיאלי של אגד מקמפוס הר הצופים היוצא כל יום חמישי מהר הצופים לתל אביב צויד ב-WiFi

בדרום קיים כבר שירות כזה יותר משנה, ונראה שזהו עוד צעד במענה על חיסרון הכרחיות החיבור לאינטרנט של אפליקציות רשת.

למאמר המלא »