איגוד האינטרנט הישראלי אחראי על רישום כתובות האינטרנט המסתיימות ב-il (ישראל) — כמו אתר זה. רועי שלומי מעלה שאלות קשות על ההתנהלות הכספית והאדמיניסטרטיבית של האיגוד, הממומן על ידי בעלי האתרים:

באופן מפתיע, ההוצאות על תחזוקת מערכת הרישום נמצאות רק במקום השלישי מבחינת סדר ההוצאות באיגוד. הן מסתכמות, על פי ההערכה, בכמיליון שקלים (חלק מההוצאות לתפעול מערכת הרישום ותחזוקת הרשת, משמשות גם למטרות אחרות ולכן קשה לבודד את ההוצאה לחלוטין).

במקום השני מככבות הוצאות שכר ל-13 עובדי האיגוד שעלות שכרם מגיעה ל-1.9 מיליון שקלים בשנה. ובמקום הראשון, מוצאים את "פעילות בתחום החברתי" עם 2.1 מיליון שקלים, כרבע מהכנסות האיגוד. פעילות שנעשית על חשבון בעלי האתרים, מבלי שאלו הסכימו כלל לממן אותה מעולם.

רועי כבר פרסם הצעות לאסיפה שתתקיים ב-15 לספטמבר, ושרון גפן מרכזת את הקריאה להצטרף לאיגוד.

למאמר המלא »

עדכונים:

• תגובת רימון לוי, נשיא האיגוד
• תגובת רועי שלומי לתגובה

נתן ליפסון כותב על שימוש במספר דפדפנים באותו המחשב:

עבורי זו הפעם הראשונה שבה אני נאלץ להשתמש בשני דפדפנים באופן קבוע, אבל עבור גולשים רבים אחרים זו מציאות יומיומית כבר הרבה שנים.
אבל אם עד כה האילוץ להשתמש בשני דפדפנים נבע מהאיכויות, או המגרעות, הספציפיות של כל דפדפן, בעתיד הפער ביניהם צפוי להיות גדול עוד יותר, עד כדי כך שכבר אי אפשר יהיה להסתפק בדפדפן אחד.
הסיבה לכך היא השינוי המתחולל באינטרנט — והתגובות של ענקיות הטכנולוגיה לשינויים האלה.

לי דווקא נראה שבדפדפנים המודרניים קיימת התכנסות לסטנדרטים, ולאו דווקא שינויים משמעותיים בינהם בכל הנוגע להצגה: Internet Explorer של מיקרוסופט, הדפדפן הנפוץ ביותר, משפר את תמיכתו בסטנדרטים בכל גרסה, ורוב הדפדפנים במכשירים הניידים מבוססים או יתבססו על מנגנון ההצגה WebKit, שגם הוא תומך בסטנדרטים.

נוסף על כך, קיימת רמיזה על המניע של חברות בדחיית הוספת דרישות לסטנדרט:

במקור, כוונת היוזמה היתה לשלב ב-HTML יותר יישומים, מה שהיה מייתר את הצורך בהתקנת יישומים כמו פלאש, המשמש בעיקר להצגת מדיה עשירה כמו וידאו ביוטיוב; או ג'אווה, שהיא טכנולוגיה המאפשרת להציג יישומים בדפדפנים ללא תלות במערכת ההפעלה.
אבל בגלל התנגדות של אפל ונוקיה הרעיון המהפכני הזה ננטש. ההתנגדות הזו וקבלתה הסיטה את רכבת הפיתוח של האינטרנט מהמסלול הראשון למסלול השני — זה שמונע פחות מצורכי הגולשים ויותר מהאינטרסים של החברות הגדולות.

בהנחה שמדובר על הוספת פורמט וידאו/אודיו סטנדרטי לדפדפנים, בעוד שההחלטה שנויה במחלוקת (ניטרליות לגבי פורמט ובעיות הנובעות מפטנטים), יש לזכור שמצב הסטנדרטים בעייתי גם בדברים פשוטים הרבה יותר — טיפוגרפיה (פונטים וטקסט), ואפילו תמונות.

למאמר המלא »

יוסי גורביץ כותב על מסקנות מחקר שיפורסם מחר:

"מחשוב הענן" — המאפשר להעביר משימות עיבוד ואחסון מידע ממחשבי המשתמשים לשרת מרוחק — צובר תאוצה, אך מתברר שגידול משמעותי במספר המשתמשים יגרום לאיטיות ולבעיות בחיבור.

קצת לא ברור מהמאמר, אבל מדובר על שירותי מחשוב הענן למפתחים של 3 החברות הגדולות: EC2 של אמזון, AppEngine של גוגל ו-Azure של מיקרוסופט. כלומר, לא כדאי להסיק מסקנות לגבי כל השירותים הנגישים באמצעות האינטרנט, אלא רק אלה המשתמשים בתשתיות החדשות של שלושת החברות כפלטפורמה לפיתוח.

למאמר המלא »

שחר מאור כותב על מקאפי שרכשה את MX Logic, וגם על מחשוב עננים בכלל:

"מחשוב עננים" ו-SAAS על סוגיהם נחשבים לתפיסות נועזות, יחסית, בניהול טכנולוגיות מידע בשנים האחרונות. מדובר במגמה חדשה למדי שעדיין לא עוכלה לגמרי על ידי ציבור הלקוחות, לכן יוצאים חדשות לבקרים פתרונות ומוצרים חדשים שנועדו לארוז לציבור המשתמשים את הענן לחבילה שניתן לחיות איתה. במקרים רבים מדובר בשירותים מוכרים שמשווקים מחדש תחת הכותרת הסקסית "מחשוב עננים". שפע הפתרונות המוצעים מקדימים בהרבה את הביקוש, כשעיקר ההסתייגות בקרב ארגונים גדולים היא סוגיית אבטחת המידע — החשש להוצאת מידע ארגוני רגיש מחוץ לארגון.

למאמר המלא »