מסמך קצר המפורסם כהקדמה לספר, המתאר את ענן המחשוב הנוכחי כנסיגה מהרעיון המקורי שלו: המידע כלוא במקום אחד במקום להיות משותף בסגנון P2P, ואין אינטראקציה אמיתית בין שירותים שונים. קיימת גם השערה מעניינת שעצם המושג "מחשוב בענן" לא היה יכול להפוך לפופולרי ללא הטכנולוגיות האלחוטיות.

Today's so–called cloud isn't really a cloud at all. It's a bunch of corporate dirigibles painted to look like clouds.

אני מסכים עם העובדות, והרבה פחות עם ההצגה של ההתפתחות ההיסטורית, אבל מעניין שהטון מזכיר את זה של תנועת הקוד הפתוח. האתוס הוא בעיקר שלילי — לאחרים אין שיתוף, אין חופש, אין אפשרויות — והצדדים החיוביים המוצגים הם בעיקר טכניים או שלא מעניינים את רוב המשתמשים. עבור שירות של ספר טלפונים לדוגמה, עד כמה יעניין את המשתמש הממוצע האם יוכל להעביר את המידע משירות לשירות? זאת לעומת אופן השימוש בשירות או הממשק שלו, שאינם תלויים בדברים המוזכרים במסמך.

[מצאתי ב-Slashdot] למאמר המלא »

פוסט זה פורסם בתאריך 26 באפריל, 2009 בשעה 21:27 ניתן לעקוב אחרי התגובות בעזרת RSS תגובות. לא ניתן להגיב לפוסט.