6 תגובות לפוסט “חסרון: שליטה מועטה בשירות ובמידע”

1. 28 באפריל, 2009 בשעה 08:40 מאת The stig:
   

   לעניות דעתי – בענין חיסרון זה, המודל הזה תואם את המודל של כל בנק מסחרי סטנדרטי.
   גם בבנק, או במכשירים פיננסיים למיניהם:
   אתה לא תמיד יודע היכן הכסף שלך מושקע בכל רגע,
   אין לך גישה 24 שעות ביממה,
   יש סכנה במידה והבנק קורס ( כבר לא מדע בדיוני ).

   אבל יש יתרונות ברורים בבנק לעומת הבלטות בבית…
   אם המוסד מספיק אמין, מבוסס, ובעל תודעת לקוח – היתרונות עולים על החסרון שבמיעוט השליטה.

2. 28 באפריל, 2009 בשעה 18:34 מאת believer:
   

   הרבה לקוחות ימצאו תצורה זו בטוחה, פשוטה,וזולה הרבה יותר מאפליקצית דסקטופ מכיוון שלא יאלצו לעשות את פעולות הגיבוי והתחזוקה המורכבות של הרשת/השרת/והתוכנות הנדרשות בכדי לדאוג לשרידות המידע בעצמם.
   אם מניחים כי ספק השירות (במקרה זה, ספק אפליקצית הרשת) עושה את הנדרש על-מנת להבטיח את שרידות המידע ואיכות השירות, לדעתי ברוב המקרים הלקוח "ירוויח" מ"שליטה מועטה".

3. 29 באפריל, 2009 בשעה 18:32 מאת רועי:
   

   אני חושב שbeliever מעלה נקודה טובה. הגישה צריכה להיות "למה אתם חושבים שאתם יכולים לנהל את זה טוב יותר?". ספק השירות עוסק בנושאים הרלוונטיים 100% מהזמן ומשקיע את כל המשאבים והמאמצים שלו כדי ללמוד ולהשתפר בתחום הIT (אידיאלית). לרוב, מחלקת הIT הארגונית תתקשה להתחרות ברמת המקצועיות המוצעת.

   האתגר שבנקים צריכים להתמודד איתו הוא הוכחה והמחשה של המחויבות שלהם ללקוחות. אני חושב שזהו מצב דומה – איש הIT הארגוני לא זקוק להתאמץ על מנת להוכיח את מחויבותו לארגון. ספק השירות, לעומת זאת, עלול להיתפס כתאגיד חסר פנים שמספק את אותם השירותים להמון חברות שונות, מתעניין רק בשורת הרווח, ואם יקרוס מאגר המידע של לקוח X אז shit happens. הספק צריך להוכיח מחויבות ואולי אף להציע ערבויות מסויימות כנגד תקלות.

4. 29 באפריל, 2009 בשעה 18:43 מאת לודיט:
   

   מתפתח פה דיון של אנשי IT, שאינם בהכרח הלקוחות הסופיים של האפליקציה, ופה טמונה, לעניות דעתי, הבעייה העיקרית.
   בסופו של דבר, בעל הבית היה רוצה לישון בשקט – ובהשאלה, לדעת שהנתונים שלו זמינים ובטוחים. אבל זה בהשאלה בלבד, כיוון שמדובר כאן בתחושה של בטחון, ולא בביטחון אמיתי.
   וכאן אנחנו נכנסים לתחום הפסיכולוגיה; המנכ"ל, מבין קטן מאד בטכנולוגיות, מעוניין בדרך כלל שהכל יהיה אצלו בבית, ולא כערימת ביטים אצל ספק עלום, בגלל ש"זה הכי בטוח". ועכשיו – לך תשכנע אותו שהוא טועה. אנשים נוטים שלא לתת לעובדות לבלבל אותם.
   ובקשר לבנקים – זה בעיקר עניין של הרגל. אבל גם כאן, עדיין מסתובבים ביננו שמרנים (זקנים בדרך כלל) שאת הכסף ישמרו מתחת לבלטות. והם היו רבים יותר אלמלא היו מחויבים (על פי חוק בחלק מהמקרים!) להחזיק בחשבון בנק.

5. 2 במאי, 2009 בשעה 16:03 מאת עומר:
   

   כתבתי תגובה לפוסט הזה לפני כמה ימים ונתקע לי האייפון לפני ששלחתי. מגיע לי על זה שניסיתי להקליד יותר מכמה מילים ברצף :)
   בכל מקרה, אני מנסה לשחזר את מה שרציתי להגיד:

   1. נכון, הרבה אנשים רצו לחזור אחורה מויסטה ל- xp, אבל תחשוב על כל האנשים שגם היום בכלל לא יודעים שיש דבר כזה ויסטה, ועל כל אלו שלעולם לא יעזו אפילו לחשוב להתקין בעצמם מערכת הפעלה, אנטי וירוס, פלאג אין של פלאש או כל תוכנה אחרת…

   2. בקשר לשדרוגים של שירותים – באחת הפעמים שפייסבוק שינו את עמוד הבית שלהם, הם אפשרו למשתמשים במשך כמה חודשים טובים להציג את עמוד הבית הקודם ולא את העמוד החדש. מעניין אותי אם זה עבד לטובתם או שלא – כי למיטב ידיעתי את השינוי האחרון הם עשו בלי שלב ביניים שכזה. הם אפילו לא ממש עשו "חגיגה" מהעיצוב החדש כמו שפליקר עשו בעדכון האחרון שלהם.

   3. אני חושב שבסופו של דבר, החוכמה הגדולה היא ששירות ידע להציג למשתמשים שלו בשפה פשוטה ונחמדה את החוקים. אותיות גדולות ועגלגלות וניסוחים חייכניים בדרך כלל מצליחים להעביר גם את מסרים גרועים ביותר ולהשאיר את המשתמש מרוצה. אין על עיצוב :)

6. 3 במאי, 2009 בשעה 17:55 מאת דורון בלוך:
   

   לודיט צודק ב 90%.
   אם המנכ"ל מבין קטן מאוד בטכנולוגיות – הסיכוי שיגיע להשתמש בשירות רשת הוא קלוש עד בלתי קיים.

   אם המנכ"ל מבין ממוצע בטכנולוגיות – מה שלודיט אמר.

   אם המנכ"ל "מבין גדול" בטכנולוגיות – הוא חושב שהוא יודע, הכל ולכן ירצה לנהל את הכל בעצמו.

   אם המנכ"ל מגיע מהתחום הטכנולוגי – יש סיכוי יותר מסביר שיבחר בשירות רשת, אולם גם זה ידרוש, משימת שכנוע לא קטנה מצד נותן השירות.