כלכליסט מדווח על תוכנת האנטי וירוס הראשונה המבוססת על מחשוב בענן:

חברת אבטחת המידע פנדה השיקה תוכנת אנטי וירוס שאינה דורשת התקנה: סריקת הקבצים נעשית על גבי שרתי החברה ולא על מחשבי המשתמשים. לדברי החברה, השימוש בתוכנה יפחית ב–50% את צריכת משאבי המחשב

ה–Panda Cloud Antivirus דווקא כן דורש התקנה, ויש לשער שהפחתת צריכת משאבי המחשוב אינה קשורה לכך שהוא מבוסס מחשוב בענן (בהנחה שקיימים בו אותם מנגנוני אבטחה אקטיביים כמו אצל המתחרים).

נראה שהיבט המחשוב בענן מתבטא בשימוש במידע על איומים הנאסף, מעובד, ונשלח בזמן אמת ממקום מרכזי. בנוסף, התוכנה מפורסמת ככזו שאינה דורשת עדכונים או הגדרות לאחר התקנתה. האם "מחשוב בענן" הופך לשם נרדף לתוכנה שלא מסבכת את המשתמש?

למאמר המלא »

תוכנות המותקנות מקומית אצל המשתמש דורשות התקנה מיוחדת בכל מחשב. בנוסף, לעיתים קרובות תוכנה נמכרת תוך הסתמכות על כך שימכרו בעתיד גם שדרוגים שלה — תוספות, תיקוני באגים, או התאמות למערכות הפעלה מתקדמות יותר. לבסוף, על מנת להיות בטוחים, יש צורך בגיבוי סדיר של המידע הנוצר באמצעותה, והיכולת והידע לבצע שחזור שלו בשעת הצורך. לדוגמה, הגיליון האלקטרוני Excel, חייב להיות מותקן על המחשב האישי על מנת להשתמש בו, הוא משודרג באופן תדיר על מנת להיות תואם למסמכים הנוצרים מגרסאות חדשות שלו, והוא מחייב גיבוי של הקבצים שנוצרו באמצעותו על מנת שהמידע בהם לא יאבד.

כל הפעילויות הללו דורשות זמן, תשומת–לב, ומומחיות של משתמשים האחראים על כך בארגון. התקנות ושדרוגים דורשים לעיתים תכנון וביצוע מתואמים או בו–זמניים בארגון כולו, וגיבויים כוללים בדרך כלל גם השקעה נוספת בציוד.

אפליקציית רשת לא דורשת התקנה כלל, והיא תשודרג לכל המשתמשים בה בו–זמנית ובצורה שקופה. בנוסף, מכיוון שהספק מבטיח את השירות, הוא בדרך כלל גם יבצע גיבויים בסדירות, ובתדירות ואיכות גבוהות יותר עבור המשתמש.

לסיכום, תוכנה כשירות מייתרת פעילויות מסוימות הדורשות מומחיות, זמן וכסף. כיצד ניתן לנצל יתרון זה, ולהציג אותו בצורה הברורה ביותר?

כאשר אתה רוכש תוכנה או מערכת המותקנת אצלך, אתה בשליטה מלאה. אתה קובע מתי והאם לשדרג את התוכנה, הנתונים נשמרים אצלך, ופוטנציאלית אתה שולט בהיבטים רבים יותר של התוכנה בה אתה משתמש. לדוגמה, משתמשים רבים העדיפו שלא לשדרג את מערכת ההפעלה Windows XP ל–Windows Vista, והיא המשיכה לעבוד ללא הפרעה. בנוסף, תוקפה של תוכנה המותקנת על המחשב האישי אינו צפוי לפוג, ותמיד יהיה ניתן לגשת אל הנתונים שנוצרו באמצעותה.

מכיוון שאפליקציית רשת נמצאת באתר הספק, הוא זה המחליט על הפרעות בשירות, שדרוגו, ואופן הפעלתו, העשויים לא להתאים למשתמש.

גרוע מכך, אותו ספק עלול להפסיק את פעילותו, מה שיגרום לא רק להפסקת השירות עצמו, אלא גם לאיבוד המידע שנאגר בו. לעומת זאת, במקרה והספק אכן פועל בצורה סדירה, המשתמש מחויב להמשיך ולשלם לשירות על מנת להגיע למידע שכבר הוכנס אליו.

לסיכום, אין התאמה מושלמת בין פעילות הארגון לזו של ספק השירות, והמידע שנוצר באמצעות השירות נמצא בשליטתו של הספק. איך ניתן להתמודד עם חסרון זה, ולהסבירו טוב יותר למשתמש?

מסמך קצר המפורסם כהקדמה לספר, המתאר את ענן המחשוב הנוכחי כנסיגה מהרעיון המקורי שלו: המידע כלוא במקום אחד במקום להיות משותף בסגנון P2P, ואין אינטראקציה אמיתית בין שירותים שונים. קיימת גם השערה מעניינת שעצם המושג "מחשוב בענן" לא היה יכול להפוך לפופולרי ללא הטכנולוגיות האלחוטיות.

Today's so–called cloud isn't really a cloud at all. It's a bunch of corporate dirigibles painted to look like clouds.

אני מסכים עם העובדות, והרבה פחות עם ההצגה של ההתפתחות ההיסטורית, אבל מעניין שהטון מזכיר את זה של תנועת הקוד הפתוח. האתוס הוא בעיקר שלילי — לאחרים אין שיתוף, אין חופש, אין אפשרויות — והצדדים החיוביים המוצגים הם בעיקר טכניים או שלא מעניינים את רוב המשתמשים. עבור שירות של ספר טלפונים לדוגמה, עד כמה יעניין את המשתמש הממוצע האם יוכל להעביר את המידע משירות לשירות? זאת לעומת אופן השימוש בשירות או הממשק שלו, שאינם תלויים בדברים המוזכרים במסמך.

[מצאתי ב-Slashdot] למאמר המלא »

בהינתן החלופה של אפליקציית רשת למול תוכנת מדף או מערכת המותקנת במחשב המשתמש, ניתן להצביע על מספר יתרונות וחסרונות. בשבועות הקרובים אנסה לסקור אותם, בהתייחס לאפליקציות רשת.

חסרונות:

• שליטה מועטה בשירות ובמידע
• אבטחת המידע
• חסרונות משניים נוספים: החיבור לאינטרנט הכרחי, ומגבלות טכנולוגיות של הדפדפן

יתרונות:

• אין צורך להתקין, לשדרג, ולגבות
• זמין ועדכני תמיד
• יתרונות משניים נוספים: תאימות רבה יותר, וקל יותר להתנסות

לכל אחד העדפות שונות, ודרכים אחרות לאמוד את חשיבותם של היתרונות והחסרונות, אולם יש להכיר את כולם על מנת להתמודד איתם.

ייתכן שחלק מהיתרונות והחסרונות חופפים, או שיתרון אחד הוא בעצם צידו השני של חסרון אחר. האם קיימים יתרונות או חסרונות נפרדים נוספים?

כיאה לעיתון פופולרי, כלכליסט מנסה בכל כוחו לחבר בין רשתות חברתיות ליישומים משרדיים:

3 סטארט–אפים ישראליים מציגים את העתיד של התוכנות המשרדיות: גרסה מיוחדת של פייסבוק לשימוש העובדים, לוח פגישות אוטומטי ושירות מקוון לניהול פרויקטים. המנהלים חשדניים, אבל היוזמות האלה פורחות — בזכות העובדים

יש שם מספר נקודות מעניינות על אגפי ה–IT בארגונים שונים המתמודדים עם אפליקציות רשת, ומספר יתרונות שאזכיר בשבועות הקרובים, אבל בסופו של דבר מדובר בעוד כתבה לא–עיתונאית על סטארט–אפים המגייסים ומשקיעים מיליונים על מנת להשתלט על שווקים לא ברורים בדרכים מוזרות כמו תיאום–פגישות.

למאמר המלא »

"בעננים" הוא אתר ישראלי העוסק בתחום המחשוב בענן, ובעיקר בתת–התחום שלו Web Applications או אפליקציות רשת. אפליקציית רשת היא תוכנה המסופקת למשתמש באמצעות האינטרנט ומופעלת בדפדפן, במקום התקנתה באופן מקומי על המחשב האישי או במחשב–שרת המיועד לכך בתוך הארגון. אם אתה משתמש ב–Gmail, אתה משתמש באפליקציית רשת ובמחשוב בענן.

לא ניכנס לנושאים כמו תשתית כשירות או פלטפורמה כשירות המעניינים מפתחים וספקי שירות, אלא נתמקד בנקודת המבט של משתמש הקצה או הארגון המתעניין בלרכוש ולהשתמש במחשוב בענן.

מטרת האתר היא לנסות להבין את היתרונות, החסרונות, החששות, האתגרים, והמשמעויות של שימוש במחשוב בענן, עבור משתמשים וארגונים השוקלים לעבור לאפליקציית רשת כתחליף לתוכנה קיימת שברשותם, או כתוספת חדשה לשיטת העבודה שלהם.

מדי כמה ימים יפורסם קטע קצר הממוקד בפן אחר של אפליקציות רשת, והוא יהיה פתוח לתגובות למשך שבוע בלבד. כמו כן, יפורסמו קישוריות לאתרים שונים וקטעי עיתונות חדשים הנוגעים למחשוב בענן.