דורון פישלר שואל למה בכלל צריך כתובות בעברית:

איגוד האינטרנט ורשמות האתרים מתכתשים על הזכות לרשום דומיינים בעברית. חבל רק שדומיינים בעברית הם עניין מיותר לגמרי

בהמשך להערה שלי לפוסט הקודם, אוסיף שיש שטוענים שהלקוחות העיקריים של שמות-מתחם המשתמשים בתווים הלא-סטנדרטים הן חברות הענק שקונות עשרות שמות-מתחם בכל העולם ממילא.

למאמר המלא »

עומר כביר כותב:

בהמשך לדברי חברת דומיין דה נט כי רישום שמות המתחם בעברית שיוזם איגוד האינטרנט הישראלי הוא ניסיון "לבצע מחטף", הדגיש משרד התקשורת כי נושא רישום האתרים עם סיומת עברית עדיין בבדיקה

אישית, אני נמנע מלרכוש את כל סוגי שמות-המתחם החדשים (אלה עם סיומות עבריות ואלה עם סיומות לועזיות) משתי סיבות. ראשית, נדרש עבורם מחיר מופקע — בדומיין דה נט, שם נרכש שם-מתחם זה ב-₪83 לשנה, שם-המתחם המקביל בעברית עולה ₪210 לשנה, עם מינימום שנתיים(!). שנית, שמות-מתחם אלה לעולם יתַמכו פחות, במיוחד על מכשירים חדשים — האייפד, למשל, אמנם מציג אתרים בעברית אבל אין בו עדיין מקלדת עברית המאפשרת גלישה לכתובות החדשות.

למאמר המלא »

אהוד קינן כותב:

בסוף השנה יהיה אפשר לרשום באופן רשמי כתובות אינטרנט כמו "האתר-שלי.il". בשבועות הקרובים — גופים מסחריים יוכלו לשמור לעצמם את השמות שלהם

למאמר המלא »

אמיתי זיו מדווח:

אחרי פיילוט ארוך שהחל באגד בנובמבר 2009, עומדת החברה להשיק שירות גלישה אלחוטי (WiFi) בכמה קווים בין-עירוניים. השירות יושק בשבועות הקרובים ב-20 קווים, ובהם קו 480 העמוס בין תל אביב לירושלים, וכן הקווים 953, 963, 962 ו-966 המקשרים בין הגליל והגולן לירושלים. ההשקעה הכספית במיזם היא כ-85 אלף שקל עד כה.

דבר נוסף שלא כל כך ברור מכתבה זו, אך כלכליסט מדווח בידיעה לא חתומה:

בימים אלו מסיימת אגד פיילוט ראשוני בנושא, ואם הוא יוכתר בהצלחה תחל החברה להטמיע את הטכנולוגיה בכל קווים הבין-עירוניים שהיא מפעילה. באגד מסבירים שהמטרה הסופית היא לצייד את כל 1,500 הקווים הבין-עירוניים שבבעלותה בטכנולוגיה האמורה.

למאמר המלא »

אור הירשאוגה סוקר את תחום המחשוב בענן, ואת פעילות החברות הישראליות בשוק העולמי:

שירותים מבוססי רשת כמו ג'ימייל ופליקר מסמנים את המגמה שתאפיין את עולם המחשוב בשנים הקרובות: מעבר הדרגתי של כוח המחשוב לרשת. תעשיית הידע המקומית הקדימה לקפוץ על העגלה

בנוסף מופיעה גם רשימת הסטארט-אפים הישראלים שמכוונים לעננים.

למאמר המלא »

אמיתי זיו כותב על אספקט מעניין במחשוב ענן:

ייתכן כי המרוויחים הגדולים מהמהפכה הטכנולוגית הנוכחית יהיו דווקא הארגונים הקטנים והבינוניים, אשר זוכים בגישה לשירותי תוכנה יקרים שהיו עד כה מחוץ להישג ידם

למאמר המלא »

אמיר טייג מסביר למה חברות התקשורת יהיו דווקא נגד שוק סיטוני:

הבזקים והסלקומים של העולם מפחדים כי הקשר שלהם עם הלקוח יסתכם במכירת ביטים ובייטים בלבד. מדוע? כי ביטים ובייטים הם מוצר גנרי, שאי אפשר למתג ואי אפשר לכרוך אותו באינסוף שירותים אחרים ולגבות עבורו מחיר מופקע. הן מפחדות כי אם ייהפכו לצינורות תקשורת, התחרות ביניהן תתרחב ותיהפך לתחרות מבוססת מחיר, שתיטיב בעיקר עם הצרכן ופחות עם בעלי המניות שלהן.

עדכון: הכותרת שונתה ל-"לא רוצים להיות צינורות טיפשים."

למאמר המלא »

אמיתי זיו מסביר מהו שוק סיטוני, ומדוע חברות התקשורת ירצו לעבור אליו:

מול שוק הסלולר הנחלק שליש-שליש-שליש, בשוק תשתיות האינטרנט החלוקה קרובה יותר ל-40%-60% לטובת בזק. HOT, הקטנה מבין שתי החברות, בעלת תיאבון גדול לצבור נתחי שוק על חשבון המתחרה, ולכן תשמח "לסגור עסקה" עם ספקיות האינטרנט.

בשוק האינטרנט יש גם מרווח מחירים בין שתי החברות, כאשר מחירי התשתית ב-HOT נמוכים בכ-25% ממחירי התשתית בבזק. אם בזק חפצת חיים, בעולם של שוק סיטוני היא תהיה חייבת להוריד מחירים.

לבסוף, יש סיכוי גדול יותר לשוק סיטוני קווי בהסכמה בגלל איום חברת החשמל שמרחף מעל החברות. כזכור, חברת החשמל תקבל רישיון פעולה בתחום רק כחברה סיטונית, ולכן לבזק ו-HOT יש אינטרס למכור קווים לספקיות האינטרנט עוד לפני כניסת המתחרה החדשה.

למאמר המלא »

שי ענבל כותב על בעיית חוסר התאימות של אתרים בישראל:

מדוע גם ב־2010 אתרים ישראליים גדולים עדיין לא תומכים בתקן העולמי ומשאירים את גולשי פיירפוקס, כרום וספארי בחוץ?

כל עוד קיימות חלופות בחינם בעיית חוסר התאימות אינה משמעותית, ולכן כדאי לוותר על תאימות לדפדפנים שאינם תומכים בסטנדרטים, כמו Internet Explorer.

למאמר המלא »

אסף לבנון מדווח:

יותר משליש מהתוכנות העסקיות שישומשו בשנת 2014 יעבדו דרך מחשוב ענן. כך קובע מחקר חדש של IDC. לפי המחקר, עד 2012 פחות מ-15% מהתוכנות שישווקו יגיעו כמוצר פיזי (דיסק).

למאמר המלא »